this is a collection of all agoraphobic nosebleed's splits, 7", eps, unrealsed mertrial and stuff before RELAPSE became the ruler of the universe.
it dosn't means alot to me, i can let the music speak for it self...
download 1
download 2
pass> www.mediaportal.ru
Thursday, January 31, 2008
Biała Gorączka - Pływy (Fever - Tides)
Today I have this amazingly fun album from Polish anarcho-punkers Biała Gorączka. It's a band I came across while touring alongside Brutal Assault last Septmeber. Our driver was playing this in his van's CD player and I just couldn't ignore how great this stuff is.
15 tracks of somewhat folk-influenced punk rock that makes you dance. Frantic drummer, killer sing-alongs, you probably wouldn't figure out the lyrics unless you speak Polish, but these guys at least seem to sing about politics, and really take their own words seriously. I just love the music, anyways. I guess some songs are better than others, but this bean will definitely make your coffee hotter.
Points of interest:
- Tracks 4 and 8 have dangerously addictive sing-along parts. You've been warned.
- Biała Gorączka apparently stands for 'White Fever', not just Fever. However, the band decided to translate it to 'Fever' so they wouldn't be confused as a white power band, which makes sense, because I've never heard about any disease called 'White Fever' (Google suggests it means Tuberculosis), but it probably means something in Polish. That's definitely the Kosher thing to do, anyways.
The album is released on Nik Nikt Nie Wie. If you're familiar with Polish Punk/Hardcore, you probably know about this label. If you don't, check out their excellent catalog!
Click here to download this album
Wednesday, January 30, 2008
Negazione - Condannati a morte nel vostro quieto vivere 7" EP
This record meant to me a huge step in building my mental and musical identity.
Negazione from Turin was one of the best bands that played during the fourious years of italian hardcore (early-mid eighties) among other complexes as Raw Power, Wretched, Indigesti, Declino, Nerorgasmo etc.. Negazione emerged from the ashes of 5#Braccio, a local outspoken anarchist hardcore band. Zazzo (voice), Marco (bass) and Tax (guitar) were the core of the band, and they had to deal with many different drummers during their long period of activity (83-92).
Condannati... is the third release of the band, which came after the split tape with Declino "Mucchio Selvaggio" and the infamous Tutti Pazzi EP.
This Ep, which contains 5 tracks, is the summary of Negazione's best style, speed, sound and lyrics. The influences are various, mostly american and british hardcore, but the product is definitly unique compared to anything circulating in that period (Zazzo's voice was defined as one of the hardest to imitate in hardcore). From the disturbing notes beginning "noi.." to the concluding "incubo di morte" through the passionate chorus of "tutto dentro" this record is a master piece. A must-have to any fan of music and hardcore.
"too short a day, too fast a night,
too long a whole season with no light to survive.
too long an istant, too much never-ending a moment
too short a life to show you how much i hate you" (Ancora Qui)
Download Here
Speak English or Die
Yes! took only 4 hours of existence till globalization reached this blog too. From now on, due convenience and atdvertising posts will be in english.
Fuck yeah
Heresy - Concrete Sox Split LP
הייתי חייב לדחוף קלאסיקה מתישהו. אז הנה, אחד מתקליטי ההארדקור האנגלי הטובים בהסטוריה.
הדיסק יצא ב-1987, שנת השפיות של המהירות באנגליה, ואיחד שתי להקות שחוץ מלחלוק סולן, היו בין אותם להקות אנגליות, כמו Napalm Death, Extreme Noise Terror, Ripcord ששינו את אופיו של ההארדקור הקיצוני.
Heresy המהירים בין השתיים, להקה פשוט מעולה עם מילים מעולות ושירים אף פעם לא משעממת (אוקיי אולי לפעמים אבל זה כל כך טוב שלא בא לך לשמוע דברים אחרים). התקליט הזה מכיל את שיריהם הטובים באיכות ככה ככה (אם לא מספיק טוב בשבילכם אז תעופו לי מהבלוג ותורידו את Face up to it איפשהו).
גם לConcrete Sox לא היה חסר מהירות, אבל שיריהם נעו בין 2 ל3 דקות וכללו גם ריפים איטיים בנוסח ט'ראשי בדיוק כמו שאני אוהב. הצד שלהם הוא יצירת מופת מבחינתי. אחלה של מילים, מעברי מהירות, ריפים ושירה. יש כאלה שמגדירים את זה קראסט אבל אני לא לגמרי מסכים.
בכל זאת, תורידו, תשמעו, לא משנה מי אתם. הספליט הזה הוא מאסט
ספליט
מייספייס concrete sox
מייספייס heresy
Stormcrow - Sanctum Split LP
אוקיי על התקליט הזה יש לומר הרבה. דבר ראשון, פעם ראשונה ששמעתי את התקליט הזה היתה בתקופה שבה הבנתי שבערך 80% מהקראסט בכלל שווה לתחת (בערך הקיץ?). דבר שני , מאז אותה פעם הדיסק הזה לא יורד לי מהפלייליסט.
שתי הלהקות, סאנקטום מסייטל וסטורמקרו מאוקלנד, מנגנות קראסט מאד "מהבצפר הישן", סגנון שצוענים עם כלבים באירופה לאחרונה אוהבים לכנות "סטנצ'קור"(לאן נעלמה המילה "ט'ראש" לעזאזל???). לפניהם , חלוזצים של סגנון זה היו אמביקס, אקסגריינדר ודוויאטייטד אינסטינקט (השפעות שניכרות מן הסתם גם בתקליט זה), רק בשביל לציין כמה.
עכשיו, רובכם יחשבו "עוד קראסט קקה, אנוי לא מסוגל לשמוע את זה", אבל קיימת סיבה שבגללה העליתי לכאן את התקליט הזה, והיא כי הוא דיסק מעולה, לפי דעתי המציאה הטובה ביותר של 2006.
מבין שתי הצדדים אני מעדיף את סאנקטום. ארבעת חברה (והבחורה! - באס) פשוט יודעים לנגן כבד. ריפים ט'רשיים, מהירים ואיטיים, הרבה שריקות של גיטרה, הרבה שבירות, סאונד מעולה, סולן שיודע למה הוא קם בבוקר וקטעים מהירים בכל ה אקסטרים נויז טרוריות שלהם. הם מזכירים טיפה את בולט ט'רוור הראשונים עם סאונד הרבה פחות חלוד ובלי כל הסולאואים המעצבנים. פשוט שישה צעדות מעוות.
גם סטורמקרו עבודה מעולה, ואני בטוח שרבים יאהבו את הצד שלהם אפילו יותר מאת של שסאנקטום. החברה מאוקלנד מצליחים להוסיף לאלמנטים שציינתי אצל סאנקטום גם ליין מלודי מסויים. 3 שירים, ביניהם אחד של כמעט 8 דקות בשביל להשלים ספליט שבשביל סגנונו לא יכל לצאת יותר טוב.
מומלץ לחובבי קראסט ולא, למטאליסטים מכוערים ולכל מי שיודע מה זה,
מייספייס סאנקטום
אתר סטורמקרו
שתי הלהקות, סאנקטום מסייטל וסטורמקרו מאוקלנד, מנגנות קראסט מאד "מהבצפר הישן", סגנון שצוענים עם כלבים באירופה לאחרונה אוהבים לכנות "סטנצ'קור"(לאן נעלמה המילה "ט'ראש" לעזאזל???). לפניהם , חלוזצים של סגנון זה היו אמביקס, אקסגריינדר ודוויאטייטד אינסטינקט (השפעות שניכרות מן הסתם גם בתקליט זה), רק בשביל לציין כמה.
עכשיו, רובכם יחשבו "עוד קראסט קקה, אנוי לא מסוגל לשמוע את זה", אבל קיימת סיבה שבגללה העליתי לכאן את התקליט הזה, והיא כי הוא דיסק מעולה, לפי דעתי המציאה הטובה ביותר של 2006.
מבין שתי הצדדים אני מעדיף את סאנקטום. ארבעת חברה (והבחורה! - באס) פשוט יודעים לנגן כבד. ריפים ט'רשיים, מהירים ואיטיים, הרבה שריקות של גיטרה, הרבה שבירות, סאונד מעולה, סולן שיודע למה הוא קם בבוקר וקטעים מהירים בכל ה אקסטרים נויז טרוריות שלהם. הם מזכירים טיפה את בולט ט'רוור הראשונים עם סאונד הרבה פחות חלוד ובלי כל הסולאואים המעצבנים. פשוט שישה צעדות מעוות.
גם סטורמקרו עבודה מעולה, ואני בטוח שרבים יאהבו את הצד שלהם אפילו יותר מאת של שסאנקטום. החברה מאוקלנד מצליחים להוסיף לאלמנטים שציינתי אצל סאנקטום גם ליין מלודי מסויים. 3 שירים, ביניהם אחד של כמעט 8 דקות בשביל להשלים ספליט שבשביל סגנונו לא יכל לצאת יותר טוב.
מומלץ לחובבי קראסט ולא, למטאליסטים מכוערים ולכל מי שיודע מה זה,
מייספייס סאנקטום
אתר סטורמקרו
I Shot Cyrus - Assassinicus
אין סיבה מדוייקת בגללה הבלוג מאבד את הבתולים עם הדיסק הזה ספציפית. כמו שאין שום סיבה שאני אשתמש בפוסט הראשון של הבלוג בשביל להציג הקדמה ללמה אני עושה את מה שאני עושה, במה בדיוק אני אעסוק וכו' וכו' כי זה נראה לי טפשי. חוץ מזה לא קיימת שום סיבה שאני אסביר לכם למה אתם טורחים לעיין בבלוג הזה הרי זה נראה לי די ברור.
לכן נחתוך ישר לעניין.
את ההרכב הברזילאי הזה ייצא לי להכיר לא מזמן. הם פעילים מ-97 והספיקו להוציא מספר אלבומים, סינגלים ואפילו ספליט עם עוד להקה מקומית, דיסקרגה (ללינק להורדת הספליט ללחוץ כאן). זאת היצירה האחרונה שלהם, שהוצאה ב-2005 לפני הפסקת פעילות בת שנתיים.
כבר בעשרים שניות הראשונות של הדיסק מבינים שארבעת הסטרייט אדג'ים מסאו פאולו השתעממו רק על תקליטים מעולים: הדברים הראשונים שקפצו לי לראש זה אולדסקול אמריקאי אסקולת בוסטון (כן כן כל הקשוחים) הארדקור איטלקי (נגאציונה, רו פאוור וכל היפים עליהם תשמעו עוד הרבה על הבלוג), וביטים של טראשקור אנגלי סטייל ארזי שאני כל כך אוהב.
שמונת השירים לא חוזרים על עצמם, כוללים שני קאברים מעולים, מפתיעים ובעיקר ממש מהירים. הסאונד לדעתי הוא הדוגמא האולטימטיבית לאיך הארדקור צריך להישמע בשנות האלפיים. חסרונות? הדיסק מסתיים מהר מידי.
מומלץ לכולם, תורידו פה
לכן נחתוך ישר לעניין.
את ההרכב הברזילאי הזה ייצא לי להכיר לא מזמן. הם פעילים מ-97 והספיקו להוציא מספר אלבומים, סינגלים ואפילו ספליט עם עוד להקה מקומית, דיסקרגה (ללינק להורדת הספליט ללחוץ כאן). זאת היצירה האחרונה שלהם, שהוצאה ב-2005 לפני הפסקת פעילות בת שנתיים.
כבר בעשרים שניות הראשונות של הדיסק מבינים שארבעת הסטרייט אדג'ים מסאו פאולו השתעממו רק על תקליטים מעולים: הדברים הראשונים שקפצו לי לראש זה אולדסקול אמריקאי אסקולת בוסטון (כן כן כל הקשוחים) הארדקור איטלקי (נגאציונה, רו פאוור וכל היפים עליהם תשמעו עוד הרבה על הבלוג), וביטים של טראשקור אנגלי סטייל ארזי שאני כל כך אוהב.
שמונת השירים לא חוזרים על עצמם, כוללים שני קאברים מעולים, מפתיעים ובעיקר ממש מהירים. הסאונד לדעתי הוא הדוגמא האולטימטיבית לאיך הארדקור צריך להישמע בשנות האלפיים. חסרונות? הדיסק מסתיים מהר מידי.
מומלץ לכולם, תורידו פה
Subscribe to:
Posts (Atom)